הפוליגרף בשימוש חברות הביטוח 

בשבוע שעבר זכיתי בפסק דין בו התקבל ערעור שהגשתי בשם מבוטח, אשר תביעת הביטוח שלו נדחתה בעקבות בדיקת פוליגרף. המבוטח נמצא דובר שקר באחת מתוך כמה שאלות/נושאים לגביהם נשאל. מצוידת בתוצאה זו מיהרה חברת הביטוח לדחות את תביעתו.

בפנייתו לבית המשפט טען המבוטח: "יש לי נזק לבית ולתכולתו בסך של מיליון ש"ח בקירוב. למה דחו לי את התביעה רק בגין תוצאה חלקית בפוליגרף, בה נמצאתי דובר שקר באשר לתכשיטים שנגנבו מדירתי?"

בית משפט השלום קבע כי חוק חוזה הביטוח מבקש להעניש מבוטחים שמשקרים ומנסים להגדיל את הרווח שלהם על חשבון חברות הביטוח. סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, קובע סנקציה עונשית המחייבת אותו לדחות את כל תביעתו של המבוטח, בלי קשר לחלקיות התוצאות בבדיקה. כך עשה בית משפט השלום.

בערעור חשב בית המשפט המחוזי אחרת וקיבל את טיעוניי המשפטיים. פסק הדין של בית משפט השלום התבטל, המבוטח קיבל פיצוי והצדק נעשה.

החל מ-1.9.2008 מחייבות הנחיות חדשות של המפקח על הביטוח את כל החברות. על פי הנחיות אלו, לא ניתן יותר לאכוף הסכם פוליגרף מכריע על המבוטח. ניתן להציע לו להיבדק בפוליגרף, כך שאם ימצא דובר אמת לפי מכשיר הפוליגרף, יקבל את תגמולי הביטוח במלואם ואם לאו, לא ישמשו תוצאות הבדיקה ראיה במשפט.

ממכשיר שמשמש את חברת הביטוח לדחות תביעות של מבוטחים, הפך הפוליגרף למכשיר שעשוי לעזור למבוטחים לקצר את תהליך בדיקת התביעה שלהם. זו מהות הרעיון העומד בבסיס הרפורמה.  

 במשך שנים נתפס הבדיקה בפוליגרף כאופציה בטוחה לדוברי אמת ("אין לי מה להפסיד אם איני משקר"), או כמלכודת לתמימים המסכימים להיבדק בלחץ חברת הביטוח, מבלי שיש עליהם כל חובה או סיבה לעשות כן.

משנה לשנה עלה מספר המבוטחים שסירבו לפוליגרף בכל מקרה ובכל תנאי, בין היתר בעצת עורכי דין, עמם למד המבוטח הממוצע להתייעץ מוקדם יחסית לאחר קרות האירוע הביטוחי.

כיום, לאור הרפורמה, נדרשת בחינה מחודשת של עורכי הדין והמבוטחים, וגישה הנוהגת היא כי יש מקום לשתף פעולה עם בדיקות פוליגרף, אשר עשויות בהחלט להוות כלי יעיל והוגן.